מכתב מקוראת

בגיל 67, ארזתי את אותם שלושה בגדים בטוחים לכל חופשה שיצאנו אליה

מעולם לא כתבתי משהו כזה, ואני רוצה להגיד כבר בהתחלה שאני לא סופרת ואין לי הרגל להגיד לנשים אחרות מה ללבוש.

אבל שלוש נשים שונות שאלו אותי על שמלה, על הטיילת באילת, וכבר הסברתי את זה מספיק פעמים כדי להבין שיותר פשוט לכתוב את זה פעם אחת כמו שצריך.

זה התחיל שבוע לפני שנסענו, עם קופסת התמונות על שולחן המטבח. חיפשתי תמונה של הנכדים, ובמקום זה מצאתי עשר שנים של תמונות מחופשות, ועשיתי את הטעות להסתכל עליהן באמת.

מקומות מהממים, כל אחד ואחד. ואני, לבושה כאילו יצאתי לדואר, בכולן.

מכנסיים כחולים כהים, החולצה בז', הקרדיגן ליתר ביטחון. אותם שלושה בגדים בטוחים, נארזים כל שנה מחדש, מצולמים מול נמלים ומצודות ושקיעות, והכל מבוזבז על אישה שלבושה כאילו קפצה לקנות בולים.

איך מזוודה אורזת את עצמה

אף אחת לא בוחרת את אותם שלושה בגדים במשך עשר שנים. המזוודה בוחרת אותם בשבילך, החלטה בטוחה אחת בכל פעם.

בגדי חופשה בחנויות נעשים לחוף הים בגיל עשרים וחמש. כתפיות, ירך חשופה, בדים שקופים. שום דבר על המוטות האלה לא נועד לאישה שרוצה ללכת על טיילת, לאכול גלידה מהמזלג של הנכד, ולהיראות טוב בתמונות של הבת שלה.

אז הבטוח מנצח. הבטוח תמיד מנצח. וכל שנה חוזרים הביתה עם תמונות שאת בשקט לא אוהבת, ומאשימים את הרוח או את האור או את השיער, ובשנה הבאה אורזים את אותה מזוודה.

ואז חנה חזרה מהטיול שלה בצפון

בספטמבר שעבר, חנה חזרה מטיול מאורגן בצפון, והתמונות שלה היו אחרות. היא נראתה נהדר בכל תמונה ותמונה, ובסוף שאלתי אותה ישירות מה השתנה.

שמלה אחת, היא אמרה. במקום שלושה בגדים בטוחים היא לקחה שמלת חופשה אחת אמיתית, מבוטיק רונית ונועה תל אביב, בוטיק משפחתי קטן שכבר כמה שנים מלביש בשקט נשים בגיל שלנו. שלי נקראת פופי, והזמנתי אותה שבוע לפני אילת, מרגישה קצת מגוחכת להזמין שמלה לחופשה בגיל שלי. התגברתי על זה מהר.

זו שמלה ארוכה בכחול בהיר, מכוסה בפרחים זעירים, צפופים כמו פסיפס, כך שהיא נקראת עליזה בעדינות ולא צעקנית. השרוולים מגיעים עד המרפק, אז הזרועות שלי מכוסות בלי קרדיגן. התפר יושב מתחת לחזה והחצאית נשפכת משם במלואה, מה שאומר שהיא מלטפת הכל ותופסת את בריזת הים כאילו תוכננה בדיוק בשביל זה, ואני חושדת שכן.

והיא שוקלת כלום, מתקפלת לכלום, ויוצאת מהמזוודה נראית מגוהצת. שמלת חופשה שמתנהגת יפה בחופשה.

מה שקרה על הטיילת

לבשתי אותה יום שלם, מהבוקר. טיילת, גלידה מול הים, הכל.

שלוש נשים שאלו אותי מאיפה היא. אחת מהן הייתה ענת, שהייתה איתנו, שאני מכירה מאז שהילדים שלנו היו בבית הספר היסודי, ומעולם לא העירה על שום דבר שלבשתי. היא שאלה בתור לגלידה, שאצל ענת זו כמעט התפרצות רגשית.

אבל החלק שאני חוזרת אליו שוב ושוב הוא התמונות. בעלי צילם אותי ליד המעקה, רוח בחצאית, גלידה ביד, ובפעם הראשונה מזה עשר שנים הסתכלתי על תמונה של עצמי מחופשה ואמרתי, או, את זאת אני אוהבת. שכחתי איך זה מרגיש.

היא יצאה עוד פעמיים באותו שבוע, ומאז שחזרנו הביתה כבר עשתה שני אחר צהריים בגינה. היא לא באמת שמלת חופשה. היא שמלה טובה שבמקרה גם נוסעת.

שלושה דברים שלמדתי מאז

אחת. שמלה טובה אחת שווה יותר משלושה בגדים בטוחים. היא תפסה במזוודה פחות מקום מהקרדיגן, ועשתה בשביל השבוע כולו יותר מכל השאר ביחד.

שתיים. מכוסה יכול להיות גם מאוורר. השרוולים עד המרפק והאורך מכסים אותי בדיוק כמו שאני אוהבת, והגזרה הקלה והנשפכת אומרת שאפילו פעם אחת לא היה לי חם מדי בשמש מלאה על הטיילת.

שלוש. המידות כנות. היא קיימת מ-S ועד 5XL, אותה גזרה קלה לכל אורך הדרך, לא שמלה אחרת ברגע שעוברים מספר מסוים. הלוואי שעוד מקומות היו טורחים.

לגבי המחיר

אני רוצה להיות ישירה לגבי זה, כי זה הדבר שעורר בי חשד.

הפופי עולה ₪159.90. היא עלתה ₪450.

המחשבה הראשונה שלי, בכנות, הייתה שחייב להיות פה קאץ', כי אפשר לשלם יותר מזה בקניון על אחד מאותם בגדים בטוחים שאף פעם לא מגיעים לתמונות.

לא מצאתי קאץ'. הם בוטיק קטן שמוכר ישירות, אז אין רשת שלוקחת עמלה באמצע, והם עושים עכשיו מבצע מעבר, הבוטיק עובר למקום גדול יותר והם מפנים את הקולקציה לפני המעבר.

עשיתי מה שאני מניחה שאת עושה עכשיו, ונכנסתי לקרוא ביקורות לפני שהזמנתי. קצת יותר משלוש מאות, על 4.2 כוכבים. לא החמש המושלמות והחשודות שרואים באתרים מסוימים, שאם להיות כנה, דווקא גרמו לי לסמוך עליהם יותר. אישה אחת כתבה, "לקחתי אותה לשבוע חופשה ולבשתי אותה ארבע פעמים. קלה, מאווררת, ואף פעם לא קיבלתי כל כך הרבה מחמאות בחופשה." זו הביקורת שהכריעה אצלי.

מה שהייתי אומרת לך אם היינו חברות

אם היינו יושבות יחד על ספסל על הטיילת עם גלידה, והיית שואלת אותי, זה מה שהייתי אומרת.

לפני הנסיעה הבאה שלך, תוציאי את התמונות מהחופשה של שנה שעברה ותסתכלי מה את לובשת בהן. אם אלה אותם בגדים כמו שנה לפני, ושנה לפני זה, אז המזוודה שלך אורזת את עצמה, כמו ששלי עשתה, והיא לא אורזת בשבילך.

לא כי שמלה משנה משהו. היא לא. אבל חופשות הן הרגעים שבשבילם מוציאים את המצלמה, ולשמוח להיות בתמונות שווה יותר מכל הביטחון של המכנסיים הכחולים כהים.

שני דברים פרקטיים. המבצע רץ עכשיו, והמידות האמצעיות נגמרות ראשונות. וברגע שפריט מהקולקציה הזאת אוזל, הוא לא חוזר.

התמונות של השנה יכולות להיות גלויות, ואני נמצאת בכולן.

תמר